תרגול שיטות מחקר איכותניות PDF

Preview

Summary

Download תרגול שיטות מחקר איכותניות PDF

Description

‫‪ 23.10.2017‬תרגול ‪1‬‬ ‫‪ 3‬דברים על המרצה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מתרגלת באונ' בר אילן בפקולטה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬ ‫מטופחת‬ ‫מאורגנת ומוכנה לשיעור ‪100%‬‬

‫הכרת כלי מרכזי לאיסוף נתונים במחקר איכותני – הראיון‪.‬‬ ‫ראיון מהו? בעצם בשיטת מחקר איכותנית ראיון אינו תשאול‪ ,‬אינו דף שאלות "פינג פונג"‪ ,‬אלא זה קצת שונה‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה בו אנו חוקרים בשיטת מחקר איכותנית‪ ,‬אנו מבינים שזה מורכב יותר‪ .‬בראיון איכותני אנו‬ ‫מחפשים משהו אחר שהוא לא דווקא התשובות המובנות‪ .‬מטרת הראיון באיכותני אינה לגלות את העובדות‬ ‫)"מה התפקיד האחרון בו עסקת?"( אלא האופן בו המרואיין מפרש וחווה את העולם‪ .‬על מנת להוציא סיפור‬ ‫טוב‪ ,‬צריך לדעת לראיין כמו שצריך‬ ‫מטרות הראיון במחקר איכותני‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫יצירת שיחה המזמינה את המראויין לשתף בסיפורים שמתקשרים לשאלת המחקר של החוקר‪.‬‬ ‫השגת נתונים עשירים "תיאור גדוש" – גירץ‪ .‬כיצד יודעים מהו ראיון איכותני טוב? כאשר רואים שהחלק בו‬ ‫המרואיין מדבר הוא ארוך וזה של המראיין קטן יותר‪.‬‬ ‫ניסיון להבין את נקודת המבט‪ ,‬רגשותיהם‪ ,‬כוונותיהם ומעשיהם של המשתתפים‪ ,‬לגבי התופעה הנחקרת‪.‬‬ ‫הבנת ההקשר והבנת המשמעות כפי שהיא נתפסת על ידי המרואיין‪ .‬למשל אם נדבר על הטרדה מינית‬ ‫במרחב הציבורי‪ ,‬לא ניתן להתעלם מקמפיין ‪ METOO #‬שמסתובב ברשתות החברתיות היום‪.‬‬ ‫"מחקר איכותני מציע נקודת תצפית לחוקר‪ ,‬הצופה על העולם‪ ...‬כלומר‪ ,‬חוקר איכותני בוחן את הדברים‬ ‫במיקום הטבעי שלהם ומנסה למצוא משמעות או פרשנות לתופעות חברתיות במונחים שבני האדם‬ ‫)המרואיינים ‪ /‬הנחקרים( משתמשים בהם" – לינקולן & דנזין‪. 2000 ,‬‬ ‫כאשר אני באה למחקר‪ ,‬אני צריכה לדעת מהיכן אני מגיעה‪ ,‬מהן הדעות שלי‪ ,‬מהן תפישות העולם שלי לגבי‬ ‫התופעה ובכלל‪ .‬אחת הדרכים להיות פתוחים כמה שיותר לעולם הפנימי של המרואיין זה לעשות זאת קודם‪,‬‬ ‫קוראים לזה רפלקציה ‪ .‬במחקר איכותני מבינים שהחוקר הוא גורם מאוד משמעותי במחקר עצמו בגלל‬ ‫דעותיו‪ ,‬מה שיגרום לאינטראקציה שונה עם המרואיינים‪.‬‬ ‫לראיון יש להגיע בור‪ .‬משמע‪ ,‬להימנע מדעה קדומה‪ ,‬מרושם ראשוני ולהסתכל על המרואיין ללא כל אלו‬ ‫ובעיניים חדשות‪ .‬לסיכום‪ ,‬לראיון יש להגיע עם מודעות לעולם התוכן ממנו אני מגיעה‪.‬‬ ‫מחקרים שבהם נשתמש בראיון לאיסוף נתונים‪ ,‬ממוקדים בסיפורי האנשים הפועלים‪ ,‬יותר מאשר בעדות על‬ ‫תופעות‪ .‬כוונתנו להבין כיצד אנשים מבנים או מפרשים את חוויותיהם‪.‬‬ ‫אין בכוונתנו למדוד‪ ,‬לנבא או למיין תופעות‪ ,‬אלא להבין את ההתנסות של הנחקר בהיבט מסויים של חייו‪.‬‬ ‫המוקד הוא בסובייקטיביות‪.‬‬ ‫נלמד כיצד לראיין משתתף על מנת לקבל תמונה של עולמו הפנימי‪.‬‬ ‫איך עושים זאת?‬

‫סוגי ראיונות במחקר איכותני‬ ‫ראיון מובנה‬ ‫שאלות קבועות סדר קבוע‬ ‫אחידות גבוהה; הנחה שיודעים‬ ‫מה לשאול ואיך‪.‬‬ ‫מאפשר כיסוי מלא‪.‬‬

‫ראיון מובנה למחצה‬ ‫מספר שאלות כלליות המכסות‬ ‫את עולמות התוכן של נושא‬ ‫המחקר‪ .‬יש רשימת שאלות אך‬ ‫נותנים לשיחה להתפתח‬ ‫סיטואציה פתוחה‪ .‬זהו רוב‬ ‫המחקר האיכותני‪.‬‬

‫ראיון בלתי מובנה‬ ‫שיחה פתוחה אין שאלות מוכנות‬ ‫מלבד שאלה אחת בפתיחה‬

‫גמישות‪ ,‬ראיון נרטיבי‬

‫משא ומתן במהלך הראיון‬ ‫תוצאת הראיון היא הבניה‪ ,‬או הבניה מחדש‪ ,‬של מציאות‪ ,‬משום שזהותנו כחוקרים משפיעה על הדרך בה‬ ‫תופשים אותנו המרואיינים‪ ,‬ותפישות אלה משפיעות על אינטראקציית הראיון‪.‬‬ ‫מספר נקודות עיקריות הקשורות לאינטראקציה בראיון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫הבדלים יחסיים בסטאטוס ובכח )חשיבות ההתייחסות ליחסי כח בראיון( –כיצד המרואיין מתייחס אליי‪.‬‬ ‫אולי הוא רוצה להרשים כי אני חוקרת ובאוניברסיטה וכו'? יש לנסות לאפס כמה שאפשר את זה‪.‬‬ ‫מרואיינים חזקים‪/‬חלשים – יש מרואיינים שחזקים‪/‬חלשים ממני ויש לזה חסרונות ויתרונות‪ .‬בכל מקרה יש‬ ‫להתייחס לזה‪.‬‬ ‫היבטים של מגדר‪ ,‬אתניות‪ ,‬גיל‬ ‫היבטים של אמון‪ :‬במראיין‪ ,‬במוסד ממנו הגיע‪ ,‬במטרת המחקר‪ ,‬בשימוש בממצאים‬ ‫"מידת הנאמנות" של החוקר‪ :‬מה עמדתו לגבי נושא מסויים? למשל טבעוני שחוקר מסעדות שף בשריות‪.‬‬ ‫למה אני נאמנה ובאיזו מידה? לטבעונות או למחקר? האם אני משתפת את הנחקרים שלי ובאיזו מידה?‬ ‫חוויות מושתקות‪ ,‬אנשים שחוו משבר‪ ,‬אמירות לא לגיטימיות או אישיות במיוחד‪ .‬צריך להיות מאוד זהירים‬ ‫באמירות שלנו‪ ,‬במיוחד בנושאים רגישים‪...‬‬ ‫הראיון מאפשר למשתתפים עצמם‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫לספר את סיפורם ולתת לו מסגרת קוהרנטית‬ ‫לשקף התנסויות קודמות‬ ‫להיות מומחים‬ ‫לבחור מה לספר ואיך לספר זאת‬ ‫לשתף בהתנסויות משמעותיות‪ ,‬וללמד את המראיין כיצד לפרש אותן‪ .‬כלומר ללמוד מהמרואיין כיצד‬ ‫להסתכל על הדברים שהמרואיין מספר‪.‬‬ ‫לבטא מחשבות ורגשות אשר לא ניתן להביעם ביחסים ומיקומים אחרים‬ ‫לקבל אישור והבנה‬ ‫קווים מנחים כללים לקיום ראיון במחקר איכותני‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫זמן הראיון‪ :‬כשעה )‪ – (-,+‬אידאלי מבחינת ריכוז‪ ,‬הכלה וכו'‪ ..‬פחות משעה זה פחות טוב‬ ‫נוחות המרואיין בחשיבות עליונה‬ ‫שאלת פתיחה כללית ומזמינה‪ :‬ספרי לי קצת על עצמך‪...‬‬ ‫האזנה פעילה )מתי "לחקור"‪ ,‬מתי "רק" להאזין?(‬ ‫רגישות לרמזים אחרים ‪ -‬מילוליים ולא מילוליים‬ ‫תנו מרחב‪ :‬קח את הזמן‪ ,‬נסה לחשוב עוד דקה‪ ,‬לא לפחד משתיקה‬ ‫"משפטי מפתח"‪ :‬זה מעניין מאוד! אתה יכול לספר לי עוד על כך?‬ ‫לנסות ולהבין את ההתנסות מנקודת מבטו של המרואיין ולתקף לו את המשמעות של זה‬ ‫דוגמאות!!!‬ ‫חשיבות סיום ראיון אוירה אופטימית וחיובית‪ .‬למשל אם הראיון עוסק בנושאים קשים‪ ,‬צריך לסיים את‬ ‫הראיון במשהו חיובי וטוב‪ .‬להשאיר טעם טוב‪ .‬אולי לשאול אם הם רוצים לשאול אותנו משהו‪...‬‬ ‫‪ 30.10.2017‬שיעור ‪2‬‬

‫סיכום‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫המחקר האיכותני מחפש אחר המשמעות החברתית הצומחת מהחוויה האנושית‬ ‫כיצד אנשים מסבירים לעצמם חוויות‪ ,‬אירועים ושינויים‪ ,‬מהלכים חברתיים או התפתחותיים שעברו‬ ‫בחייהם ומייחסים להם משמעות‬ ‫השאיפה במחקר איכותני לייצר הסברים רגישים להקשר ולייחודיות‪ .‬על ההסברים להיות קרובים לחוויה‬ ‫ומשכנעים‪ .‬דרך הסיפורים‪ ,‬התיאורים והפרשנויות המחקר האיכותני מחפש להבין את המשמעויות‬ ‫שהאנשים מעניקים לתופעה הנחקרת‬ ‫שיטות מחקר איכותניות מבוססות על מיומנות מעשית של התקרבות ויצירת אמון עם נחקריו משום‬ ‫שהחוקר מעוניין להתעמק במורכבויות של התופעה‬

‫‪‬‬

‫דרוש ראיון טוב כדי לספר את הנתונים שיענו על שאלת המחקר האיכותנית‪.‬‬

‫לפני הראיון‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫התאמת המשתתפים למחקר‪ ,‬למטרתו ולשאלותיו‪.‬‬ ‫גיוס נחקרים – היעזרות ברשתות‬ ‫תשלום? יש מחקרים שמשלמים למרואיינים‪ .‬זוהי שאלה לדיון‪ ,‬מכיוון שלעיתים זה יכול ליצור מוטיבציה‪,‬‬ ‫ולעיתים זה יכול לפגוע במחקר כאשר המרואיין מעוניין לענות כפי המרואיין חושב שהמראיין רוצה‪.‬‬ ‫הדגשת חשיבות המחקר‪ ,‬ותרומתו הייחודית של כל משתתף‪.‬‬ ‫הצגת מטרת המחקר‪:‬‬ ‫ניסוח מעגלי‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫ללא כפיית קטגוריות ‪ .‬כאשר אני מציגה את מטרת המחקר‪ ,‬אני לא רוצה להכניס מילים או‬ ‫"קטגוריות" לפה של המראויין‪ .‬אנחנו רוצים שהוא ישתמש בשפה שלו‪.‬‬ ‫הבהרה כללית ביותר בנושא המחקר‪ ,‬ללא חשיפת שאלות המחקר! בהצגת שאלת המחקר‪,‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫אנחנו בעצם מספרים למרואיין מה אנחנו בדיוק מחפשים‪ ,‬ואולי כך נכניס לו מילים לפה‪ ,‬או שהוא‬ ‫לא יספר את כל מה שהוא יודע‪ .‬כן צריך לספר בכללי מה הנושא‪ ,‬אבל לא בדיוק‪.‬‬ ‫כתיבת קו מנחה לראיון‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫לכתוב אוטומטית‪ ,‬ללא ביקורת את השאלות שרצינו לשאול‬ ‫לשבת עם הרשימה ולראות איזה שאלות קשורות לקטגוריה מסוימת‬ ‫לאסוף מספר שאלות קטנות לשאלה אחת רחבה‪ ,‬פתוחה יותר‬ ‫להוריד שאלות‪ ...‬כל השאלות הן למעשה אותה שאלה כי זו למעשה דה‪-‬קונסטרוקציה של שאלת המחקר‬ ‫שאלה ראשונה – תמיד מבקשת סיפור‪ ,‬שולחת את המרואיין לחוויה‬ ‫עדיף לשאול שאלות של "תאר לי את החוויה" ולא "מתי התרחש האירוע"‬ ‫להתחיל בשאלות כלליות יותר‪ ,‬על מנת לתת למרואיין להרגיש בנוח‪ .‬רק אחר כך לשאול את השאלות‬ ‫הרגישות יותר‪.‬‬ ‫טיפים לקיום הראיון‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫לעולם אל תתחילי את הראיון בקרירות )מחמאה‪ ,‬שיחת חולין(‬ ‫זכרי את מטרתך )איסוף נתונים למחקר‪ (...‬אני לא יועצת‪ ,‬לא מטפלת‪ ,‬גם לא חברה‬ ‫השתדלי להיות טבעית ונינוחה )נסי לא לדקלם שאלות‪(..‬‬ ‫הדגימי הקשבה פעילה )שפת גוף תומכת‪ ,‬אמפתיה(‬ ‫חשבי על הופעתך )התאימי אותה למרואיין‪ ,‬למקום‪ ,‬לסיטואציה(‬ ‫ראיון במקום נוח – למרואיין!‬ ‫לא להסתפק בתשובות קצרות )שאלות הבהרה‪ ,‬התמודדות עם שתיקה(‬ ‫התייחסי בכבוד – המרואיין חלק חשוב במחקרך‪ ,‬תני לו להרגיש כך‬ ‫להתאמן‪ ,‬להתאמן ושוב להתאמן )למדי מטעויות‪ ,‬שכללי מיומנויות(‬ ‫היי לבבית ואל תשכחי להודות למרואיין )השיבי על שאלות(‬ ‫חשיבות פתיחת הראיון‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫הצגת המראיינת‪ ,‬נושא המחקר ) בכלליות( והמסגרת‪ :‬אני לומדת באונ' בר אילן ואני עושה ראיונות עבור‬ ‫מחקר‪ ,‬שהנושא שלו‪ ...‬בכל מיני הקשרים של החיים‪.‬‬ ‫אני מעוניינת ללמוד ממך על ‪ , XXX‬על היומיום שלך בעצם‬ ‫עידוד‪ ,‬פתיחות‪ :‬ראשית‪ ,‬אני רוצה להודות לך על שהסכמת להשתתף במחקר‪ .‬העזרה שלך מהווה‬ ‫תרומה משמעותית ביותר למחקר‬ ‫לשאלות אין תשובות נכונות או לא נכונות‪ ,‬תשובה נכונה היא תשובה שמשקפת את דעתך‪ .‬הכוונה ללמוד‬ ‫ממך‪ .‬לכן חשוב לי לקבל ממך תשובות כנות ומלאות‪.‬‬ ‫הבטחת אנונימיות ודיסקרטיות‪ :‬אני רוצה לומר שהראיון הזה הוא אנונימי והמידע הנכלל בו דיסקרטי‬ ‫לחלוטין‪ ,‬שמך ופרטים מזהים נוספים שלך יהיו בדויים‪...‬‬

‫סוגי שאלות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫שטלות תיאוריות – תאר לי את היום שלך‪ ...‬תארי לי את העבודה שלך‪..‬‬ ‫שאלות משמעות – שתפי אותי בחוויה משמעותית עבורך ב‪...‬‬ ‫שאלות השלמה – חזרה אל סוגיות שהועלו קודם על ידי המראויין אך לא פותחו לעומקן או נותרו לא‬ ‫ברורות‪ .‬זה מאוד מעניין‪ .‬תוכלי להרחיב?‬ ‫שאלות השוואתיות ‪ -‬מזמינות התייחסות נוספת של המרואיין למידע קודם שהעלה חידוד התיאורים‬ ‫וההסרים‪ :‬איך את רואה את חייך היום לעומת העבר?‬ ‫שאלות ניגודיות ‪ -‬מבוססות על מידע שכבר התקבל אך מתייחסות לחלקים שנראים כסותרים במהלך‬ ‫הראיון‬ ‫עשי ואל תעשי בראיון‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלי תמיד על הנסיון החוויה האישית של המרואיינת ולא על השקפותיה הכלליות על נושא‬ ‫אל תצפי לעקביות ‪ -‬לכל אדם יש כמה קולות‪ .‬חיפוש אחר מורכבות זו‬ ‫נסי לבחון קשרים‪ ,‬שאלי על מה שאינך מבינה‬ ‫שימי לב בייחוד לביטויים ציוריים‪ ,‬למטאפורות‬ ‫אל תשאלי שאלות של‪" :‬אילו"‪" ,‬למה"‬ ‫הימנעי משיפוטיות )חיובית ושלילית(‬ ‫אל תרשמי במהל הראיון‬ ‫היי שקופה – הזמיני את המשתתפת לשאול שאלות לפני הראיון‬ ‫היי בורה‪ ,‬לא בקיאה ולא מומחית‬ ‫אל תתפרצי לדברי המרואיינים ואל תתני להם הרגשה כי הם סוטים מהנושא‬ ‫אל תשאלי שאלות מתוך סקרנות אם אינן קשורות למטרת המחקר‬ ‫הקשיבי לעצמך כמראיינת‬ ‫קבלי בברכה תיקונים‬ ‫שימי לב לביטויי שלילה וחקרי אותם‬ ‫קבלי את העובדה שהרבה ממה שקורה אינו ניתן לתיאור במילים‬ ‫אל תציעי חוות דעת על המרואיינות‪ ,‬אפילו אם התבקשת‬ ‫הביאי בחשבון רגשות לא פתורים שיעלו בך בסיום הראיון‬ ‫בררי עם המראויינת איך היא הרגישה במהלך הראיון‬ ‫הביעי את תודתך והיפרדי יפה‬ ‫זכרי כי החומר מתעצב הן על ידי מה שאת שואלת והן על ידי האופן בו את שואלת זאת‪.‬‬ ‫היבטים טכניים‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫הקלטה )המכשיר טעון? לוודא שמקליט‪ ...‬איפה להניח? ניתן להתעלם?(‬ ‫מיקום ראיון‪ ,‬רעשי רקע )פיזיים‪ ,‬פסיכולוגיים‪ ,‬בלתי מתוכננים(‬ ‫עמידה בזמנים‬ ‫תקשורת מול מרואיין לפני ואחרי )טלפון? מייל? וואטסאפ? קביעת מיקום‪ ,‬שעות‪ ,‬תודות(‬ ‫מטלה מסכמת‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫ראיון חצי מובנה שעל כל סטודנטית לערוך באופן עצמאי‬ ‫נית להגיש את העבודה וניתוח הראיונות בזוגות )בתנאי שכל אחד ראיין(‬ ‫השתתפות בפרוייקט מחקרי גדול שנמשך שנתיים ועוסק בקיטוב בחברה הישראלית ומתמקד בסוגייה של‬ ‫זכאות )"מה מגיע לי?"(‬ ‫חיפוש מרואיינים‪/‬מרואיינות מאוכלוסיית מחקר מוגדרת‬ ‫חלוקת הראיון לשני חלקים‪:‬‬ ‫שאלת מחקר שאתם ניסחתם בסוגייה שמעניינת אתכם‬ ‫‪.1‬‬ ‫שאלות ממוקדות בתחושות הזכאות )שיינתנו לכם(‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ 06.11.2017‬שיעור ‪3‬‬

‫שאלת מחקר – שדה‪ ,‬זירה‪ ,‬אוכלוסייה‬ ‫מטרות המפגש‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫להבין מהו מחקר במחקר איכותני‬ ‫ללמוד כיצד לנסח שאלת מחקר‬ ‫לתרגל ניסוח שאלות מחקר ושאלות לראיון‪ ,‬הנגזרות משאלות המחקר‬

‫תהליך בניית מערך המחקר‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫זיהוי בעיה – יותר זיהוי תופעה‪ .‬מעבר העניין‪ ,‬ממשהו שמעניין אותי‪ ,‬צריך לזהות שאלה שמתעוררת בה‬ ‫בעיה‪ .‬סוג של תובנה‪ .‬לא בהכרח חייב ישר להיות משהו שיתרום‪ ,‬זה כבר יגיע אחר כך‪.‬‬ ‫הגדרת שדה המחקר – הגדרת זירה ספציפית‪.‬‬ ‫הגדרת אוכלוסיית המחקר – זה בשילוב הסעיף הקודם‪ ,‬בעצם מצמצמים ומביאים אותי לאוכלוסיית‬ ‫המחקר שלי‪ .‬עם מי אני עובדת בסוף ‪.‬‬ ‫ניסוח שאלת המחקר – ניתן לנסח אותה רק לאחר בניית המערך‪ ,‬לאחר הזיקוק של הגדרת שדה‬ ‫המחקר‪ ,‬אוכלוסיית המחקר וכו' ‪.‬‬

‫זיהוי "בעיה"‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫חוקר איכותני צריך להציב שאלה שהיא חשובה בעולם הממשי‬ ‫זיהוי הבעיה יכול לבוא מהשטח‪ ,‬מפעילות חברתית‪ ,‬ו‪/‬או מקריאת ספרות אקדמית‬ ‫שכנוע הקורא – מדוע מדובר בבעיה מטרידה שדורשת הסבר?‬ ‫הצגת הבעיה בכתיבה מסייעת בהצדקת עריכת המחקר ובהסבר של זיקת המחקר לשאלות חברתיות‬ ‫אקטואליות‬ ‫מה הוביל אותנו לעסוק בה? הצגת העניין האישי בבעיה מוסיף אמינות ועניין‪.‬‬

‫תיאור שדה המחקר‬ ‫שדה המחקר הינו התחום בו עוסק המחקר‪ .‬הוא תחום ספציפי בעל מאפיינים יחודיים שאותו אנו מבקשים‬ ‫לחקור‪ .‬תחום חברתי זה מהווה את מוקד המחקר ועליו נשאל את שאלת המחקר‪.‬‬ ‫תיאור שדה המחקר מבנה ומגדיר את גבולותיו ומסייע לניתוח הפרשני‬ ‫עד כמה לפרט? כל מה שנמצע בשדה ושיסייע להבנת המתרחש במקום‬ ‫הקשר המחקר ומסגרתו הם הסביבה הפיזית שבה מתקיימת הפעילות החברתית הנחקרת‪ ,‬המועד בו נערך‬ ‫המחקר )מתי נאספו הנתונים? במשך כמה זמן?(‬ ‫שאלת מחקר איכותנית‬ ‫שאלה איכותנית טובה מנסה להפיק "תיאור עשיר" ביחס לפעולה אנושית בתוך הקשר מוגדר‪ ,‬באמצעות‬ ‫הפניית תשומת לב למשמעויות‪ ,‬לפרקטיקות‪ ,‬ולהתמודדות עם לחצים מוסדיים ואחרים‪.‬‬ ‫אנו זקוקים לשאלת מחקר שתנחה אותנו במהלך המחקר‪ ,‬אך בה בעת תעניק לנו גמישות וחופש לחקור את‬ ‫התופעות לעומקן‪.‬‬ ‫הבנה מתפתחת של הבעיה‪ :‬שואלים שאלות פתוחות‪ ,‬מקשיבים לנחקרים‪ ,‬חוזרים ומעצבים את שאלות‬ ‫המחקר – עולה מהשדה‪ ,‬אינדוקטיבי‪) .‬שקדי‪( 2003 ,‬‬ ‫ניסוח שאלת המחקר‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלת המחקר היא הצהרה המזהה את התופעה הנחקרת ומתארת במה המחקר יתמקד ומה אנו רוצים‬ ‫לדעת על הנושא‪ .‬ביטוי לתמיהה אינטלקטואלית‪ ,‬לסקרנות של החוקר‬ ‫ניסוח אופרטיבי של בעיית המחקר‬ ‫מגדירה את גבולות המחקר‪ :‬במה יעסוק וגם במה לא יעסוק‬ ‫בעלת אופי אינדוקטיבי – לכן עשויה להשתנות במהלך איסוף הנתונים‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫למרות ניסוחה כשאלה‪ ,‬לא תמיד יש תשובה ישירה‪ ,‬אלא פתיחת ערוצי מחקר נוספים שיבחנו את‬ ‫הסוגיה‪ .‬במהלך הכתיבה יש לתת עליה מענה‬ ‫‪ 3‬סוגי שאלות‪ :‬שאלות בוחנות‪-‬פותחות‪ ,‬תיאוריות; שאלות מסדר ראשון‪-‬מעמיקות‪ ,‬ספציפיות; שאלות‬ ‫מסדר שני‪-‬מידע להשלמת התמונה‬ ‫כללים בניסוח שאלות מחקר איכותניות‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫האם שאלה יש לנסח כשאלה? – לא חייבים במחקר איכותני‪ ,‬כי מספיק שאכתוב תיאור‪ .‬יכולה להיות גם‬ ‫אמירה‪ .‬המחקר הזה יתעסק‪ ,‬יתעניין בבחינת משמעויות משהו‪...‬‬ ‫הכללות‬ ‫ניסוח רחב או צר מידיי‬ ‫הבדלים בין קבוצות‪/‬השוואת אוכלוסיות‬ ‫קשרים סיבתיים והשפעות‬ ‫שאלות מוטות – למשל "מהי חווית התעסוקה הפוגענית של נשים מוכות"‪ .‬עצם זה שאני מכניסה את‬ ‫המילה "פוגענית"‪ ,‬זה מוטה‪.‬‬ ‫סרבול ואריכות‬ ‫שלושה כללים עיקריים בניסוח שאלות מחקר‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ללא השערות על תהליכים סיבתיים או קשרים סטטיסטיים‬ ‫חיפוש התהליך דרכו המציאות מקבלת משמעות על ידי האדם‪ .‬מהו התהליך החברתי שמקבל ביטוי דרך‬ ‫התופעה? על כן‪ :‬לא למה‪ ,‬אלא כיצד?‬ ‫שאלה פתוחה‪ ,‬תיאורית וכללית‬ ‫דוגמאות לשאלות מחקר איכותניות‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫כיצד אדם נעשה שוחט? אילו רגשות מתעוררים בשוחט במהלך עבודתו? כיצד מתמודדים שוחטים עם‬ ‫תהליך הביורוקרטיזציה של פרקטיקת השחיטה ועם ההדגש הקפיטליסטי של יעילות והון )ענת בן יונתן(‬ ‫מהן המשמעויות התרבותיות המיוחסות למושגים "אושר" ו"תחושת רווחה אישית" בזירות המחקר‬ ‫השונות? מהו הציוד התרבותי המוצע לפרט בחברה הישראלית לעבודת עצמי ולמימוש אושר ותחושת‬ ‫רווחה אישית ומה תפקידו של הפרט כסוכן פעיל ביצירת אושרו? )שרית ברן(‬ ‫מהי תרומתן של יחסי אם‪-‬בת לחיי העבודה של נשים צעירות המשתייכות לקבוצות בשולי החברה‬ ‫הישראלית? באיזו מידע משמשים קשרי אם בת חלק מרשת חברתית תומכת עבור הבת להשתלבות‬ ‫מטיבה בשוק העבודה ובאילו מצבים עשוי קשר זה להחריף את הפוגענות שחווה הבת בשוק העבודה?‬ ‫)רוני אייל‪-‬לודביג(‬ ‫ניסוח מערך המחקר )דוגמא מהמחקר על העוני(‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫הבעיה – אי מיצוי זכויות‪ ,‬שינוי מדיניות ל"דלת סגורה" יוצר חסם להיחלצות מהעוני‪ .‬גילו שכסף שהוקצה‬ ‫לאנשים שמגיע להם כסף‪ ,‬לא מוצה‪ .‬כלומר אנשים לא לקחו את הכסף‪ .‬אז למה הם לא לקחו אותו? לא‬ ‫ידעו? ביורוקרטיה )הקושי להגיע לכסף הזה‪ ,‬טפסים וכו'(?‬ ‫שדה המחקר – התנסותם של האזרחים בשינויים במדינת הרווחה בישראל‪ .‬המדינה הפכה ליותר‬ ‫נאו‪-‬ליברלית‪ ,‬קפיטליסטית‪.‬‬ ‫זירת המחקר – המפגש של אזרחים ישראליים עם הרשויות בשטח‪.Street level officer .‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר – אזרחים ישראלים החיים בעוני ופנו לרשויות‬ ‫שאלת המחקר –‬ ‫אילו רגשות עולים במפגש מול הרשויות?‬ ‫‪o‬‬ ‫כיצד מבינים את האכזבה מול היעדר מענה לפנייתם? אם היה בכלל היעדר מענה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫איך תופשים את הרגשות העולים במפגש מול הרשויות?‬ ‫‪o‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר‬ ‫אנשים שמגדירים את עצמם כחיים בעוני או ברמת הכנסה הקטנה מהוצאות מינימום; שפו לקבלת עזרה‬ ‫מעודים סוציאליים בלשכות לשירותים חברתיים או משתתפים בתכניות רווחה )נושמים לרווחה‪ ,‬מרכזי עוצמה‪,‬‬ ‫בעצמי‪ ,‬פעמונים(; או לקוחות של עמותות סנגור או קליניקות לסיוע משפטי; או זכאיים לאחת מהקצבאות‬

‫הבאות‪ :‬הבטחת הכנסה‪ ,‬סיוע בשכר דירה‪ ,‬זכאות לדיור ציבורי‪ ,‬שיקום מקצועי‪ ,‬מזונות מהביטוח הלאומי‪,‬‬ ‫קצבת נכות‪...‬‬ ‫המטלה‪ :‬ניסוח שאלת מחקר ומספר שאלות לראיון כנגזרת של שאלת מחקר‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫שאלת המחקר שמעניינת אותי ) ‪ A‬אלה בוחנת ושאלה מסדר ראשון‬ ‫ניסוח שאלות לראיון‪:‬‬ ‫שאלת פתיחה תיאורית‪ ,‬רחבה‪ ,‬פותחת‬ ‫‪‬‬ ‫מספר שאלות ביחס להתנסות בהיבטים הקשורים לשאלת המחקר ‪ /‬לסוגיה בה אתם מתעניינים‬ ‫‪‬‬ ‫להקפיד על כללי הניסוח בהתאם לנלמד‬ ‫הגשה בתיבה במודל – עד ‪15/11‬‬ ‫שאלת המחקר ומבנה ראיון זה ישמש אתכם במטלה המסכמת – חלק ראשון בראיון‪.‬‬

‫מבנה הראיון )מטלה מס' ‪(2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫עם אילו רשויות היית בקשר בעבר?‬ ‫איך הגעת אליהם? מישהו סיפר לך עליהם? כיוון אותך?‬ ‫תוכלי לספר לי על מקרה שבו פנית?‬ ‫איזה חשיבות הייתה לפנייה הזו בעינייך?‬ ‫תאיך לי איך זה התנהל?‬ ‫האם קיבלת מענה?‬ ‫איך הרגשת כשניגשת אליהם?‬ ‫‪ 13.11.2017‬תרגול ‪4‬‬

‫גיוס נחקרים‪ ,‬תהליכי כתיבה במחקר איכותני‬ ‫מטרות המפגש‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫להכיר סוגיות מתודולוגיות בגיוס נחקרים‬ ‫להבין מהם הסטנדרטים של איכות מחקר איכותני‬ ‫לנתח מאמר איכותני )מבנה‪ ,‬הצדקות מתודולוגיות‪ ,‬תיאור התופעה החברתית‪ ,‬תהליך הניתוח והפרשנות‪,‬‬ ‫תהליך הכתיבה(‬ ‫להציג דוגמא "לסנדוויץ' האקדמי"‬ ‫שאלת גיוס הנחקרים במחקר איכותני‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שאלה המעסיקה כל חוקר איכותני‪.‬‬ ‫קושי העולה כמעט בכל מחקר איכותני‬ ‫לעיתים מנחה את המחקר )שינוי כיוון‪ ,‬בחירה מכוונת באוכלוסייה‪ ,‬וויתור(‬ ‫שאלת 'הכמות' – כמה מרואיינים?‬ ‫חיפוש אחר איכות נתונים ולא כמות )הנחות מחקר איכותניות( אין מדדים של כמות במחקר איכותני‪ ,‬אלא‬ ‫של איכות‪ .‬אנחנו מחפשים מתוך המקרה הבודד‪ ,‬המיקרו‪ ,‬את הבנת התופעה החברתית ולצאת מתוך זה‬ ‫למאקרו‪ .‬זה נכון שאין מספר מסויים‪ ,‬מספר מינימאלי‪ ,‬אבל כן יש במחקר האיכותני איזושהי התכווננות‬ ‫)במיוחד ככל שהשיטה מתמסדת(‪ .‬למשל בעבודת תזה יש בסביבות ה ‪ 30‬איש‪ .‬כאשר שואלים כמה‪,‬‬ ‫ומתי מפסיקים לראיין? כאשר יש לנו תחושת מיצוי‪ ,‬כשאנחנו כבר מרגישים שאנחנו לא לומדים שום דבר‬ ‫מהראיונות הנוספים‪ .‬זהו הזמן בו מפסיקים לראיין‪.‬‬ ‫חשיבות אוכלוסיית המחקר הומוגנית יחסית‪ .‬זאת על מנת שכן יהיה לי להגיד משהו על האוכלוסייה‪.‬‬ ‫אסטרטגיות דגימה במחקר איכותני‬

‫‪‬‬

‫דגימה תיאורטית – נגזרת מתוך תיאוריה‪ ,‬הישענות על ספרות מחקרית קודמת ובהתאם לניסוח שאלת‬ ‫המחקר ומטרתו‪ .‬חיפוש של החוקרת אחר משתתפים שסביר כי יתאימו או ייצגו את המאפיינים‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫והקריטריונים האנליטיים בהם היא מתעניינת‪ .‬דגימה זו מסתמכת על קביעתם המוקדמת של מאפיינים‬ ‫בעלי חשיבות קריטית שינחו את החוקרים בחיפוש אחר משתפים פוטנציאליים למחקר‬ ‫דגימה מכוונת – בחירת המרואיינים המייצגים באופן הטוב היותר את האוכלוסייה המוגדרת‪ ,‬שיש‬ ‫ביכולתם ללמד אותנו על התופעה הנחקרת‪.‬‬ ‫דגימת כדור השלג – נחשבת קלה‪ ,‬נוחה ומקובלת במחקר האיכותני‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫נוחות וקלות יחסית של איתור‬ ‫‪‬‬ ‫איתור אוכלוסיות מוסתרות‬ ‫‪‬‬ ‫אמון בחוקרת שקיבלה "אישור" מהחברה המפנה‬ ‫‪‬‬ ‫הומוגניות‬ ‫‪‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הומוגניות )איך לפרוץ את מסגרת הקבוצה‬ ‫‪‬‬ ‫השפעה הדדית בין משתתפים‬ ‫‪‬‬ ‫חשש מפני הפרת אנונימיות )חוסר יכולת להשתמש בכדור שלג(‬ ‫‪‬‬ ‫בגדול – "חבר מביא חבר"‪ .‬לאחר שנבחרה מרואיינת אחת התואמת לקריטריונים מהדגימה‬ ‫‪o‬‬ ‫התיאורטית‪ ,‬מסייעת לאתר מרואיינות נוספות המשתייכות לרשת החברתית שלה‪.‬‬ ‫העדפה לקבוצה הומוגנית של משתתפי המחקר‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫העיקרון המנחה‪ :‬כל ראיון מוסיף הבנה מדוייקת יותר של השאלה‬ ‫לפיכך לא ניתן לדעת את מספר המקרים בטרם הושלם המחקר? איך יודעים שהגענו לסוף המחקר?‬ ‫רוויה‪/‬מיצוי – כאשר המקרה האחרון מוסיף מעט מאוד‬ ‫מה אני עושה כשאף אחד לא מוכן לדבר איתי?‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫מדגמי נוחות )יצירתיים( – איך לעזאזל אני יכולה להגיע למרואיין מתאים???? דרך חברים‪ ,‬להגיע‬ ‫ללשכת התעסוקה‪ ,‬ללכת לכל מיני מקומות רלוונטיים‪ ,‬קבוצות פייסבוק‪.‬‬ ‫דרך...