סיכום מבוא ליחבל PDF

Preview

Summary

סיכום מבוא ליחב"ל- לפי נושאיםכניסת ארה"ב למלחמת העולם הראשונהחמת העולם הראשונה, ארה"ב לא הייתה מעצמה, היא הייתה מדינהעד לכניסתה למלהבינ"ל, עם צבא קטן, שנלחמת על חירותה ולא על חירות מדינותללא אינטרס בזירהאחרות.ז וודרו ווילסון היה הראשון שהחליט לצרף את ארה"...

Description

‫סיכום מבוא ליחב"ל‪ -‬לפי נושאים‬ ‫כניסת ארה"ב למלחמת העולם הראשונה‬ ‫עד לכניסתה למלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ארה"ב לא הייתה מעצמה‪ ,‬היא הייתה מדינה‬ ‫ללא אינטרס בזירה הבינ"ל‪ ,‬עם צבא קטן‪ ,‬שנלחמת על חירותה ולא על חירות מדינות‬ ‫‪.‬אחרות‬ ‫הנשיא האמריקאי דאז וודרו ווילסון היה הראשון שהחליט לצרף את ארה"ב למלחמת‬ ‫העולם הראשונה )שהייתה בעצם מלחמת אזרחים אירופית(‪ .‬הוא ביקש מהקונגרס להכריז‬ ‫‪:‬מלחמה על גרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה משתי סיבות‬ ‫‪.‬הגרמנים הטביעו ספינה אמריקאית ‪1.‬‬ ‫המודיעין הבריטי תפס איגרת שהממשלה הגרמנית שלחה לממשלה המקסיקנית ‪2.‬‬ ‫וביקשה ממקסיקו להצטרף למלחמה לצידה של גרמניה תמורת עזרה לקבל חזרה‬ ‫‪.‬את השטחים שהיא איבדה לארה"ב‪ -‬טקסס וניו מקסיקו‬ ‫בנוסף לכך דיבר ווילסון בפני הקונגרס על החובה המוסרית של ארה"ב לשים קץ‬ ‫למלחמות אחת ולתמיד ולחולל בעולם שלום נצחי ולהציל את אירופה מעצמה‪ .‬ווילסון‬ ‫‪.‬דיבר סביב הרעיון של עמנואל קאנט‬ ‫ווילסון מדבר על כך שתמה התקופה שכל מדינה אחראית לעצמה ולריבונות ולחירות של‬ ‫עצמה והוא רוצה להקים את חבר הלאומים‪ .‬כאשר הוא חוזר לארה"ב‪ ,‬הקונגרס אמר‬ ‫לווילסון שהם לא מעוניינים להצטרף לחבר הלאומים‪ ,‬מכיוון שהם חוששים שזה ייתן‬ ‫‪.‬למדינות אחרות כוח השפעה על ארה"ב‬ ‫עמנואל קאנט‬ ‫עמנואל קאנט הוא פילוסוף גרמני שכתב חיבור על הדרך להגיע לשלום נצחי‪ .‬איך מגיעים‬ ‫?לשלום נצחי‬ ‫כל מדינות העולם צריכות להיות דמוקרטיות‪ -‬אם המדינה אינה דמוקרטית ●‬ ‫וההחלטה לצאת למלחמה היא רק של המונרך‪ ,‬אין חשיבה כוללת בנושא ויותר קל‬ ‫להחליט לצאת למלחמה‪ .‬בדמוקרטיה‪ ,‬האזרחים הם אלו שקובעים אם לצאת‬ ‫למלחמה או לא‪ ,‬ומכיוון שהם אלו שאמורים בסופו של דבר לצאת ולהילחם‪ ,‬יחשבו‬ ‫‪).‬על כך פעמיים )בניגוד למונרך שיושב בנוחות בטירתו‬ ‫הממשלות צריכות להיות כפופות לכללי משחק גדולים יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬להיות חלק ●‬ ‫‪).‬ממסגרת על‪-‬לאומית מרצון )כמו האיחוד האירופאי למשל‬ ‫קאנט לא מדבר על דמוקרטיה‪ ,‬אלא על רפובליקה‪ ,‬שלמעשה פירוש ‪ 2‬המילים ●‬ ‫‪.‬הוא זהה וההבדל הוא רק בשפה‬

‫בטענותיו קאנט מזכיר את רוסו שטען שיצר האדם הוא טוב מטבעו‪ ,‬והוא אומר כי מה‬ ‫שמקלקל אותו זה המסגרת השלילית‪ ,‬לרוב זה השלטון‪ .‬על מנת להימנע מסבל‪ ,‬עוני‪,‬‬ ‫מלחמות וכו' – יש להסתכל על המסגרת ולתקן אותה ובכך להביא את האדם למקום טוב‬ ‫‪.‬יותר‬ ‫תומאס הובס‬ ‫תומאס הובס תיאר את מצב הטבע כ‪"-‬גהנום"‪ .‬לטענתו‪ ,‬האדם רע מטבעו )בניגוד לקאנט‬ ‫ורוסו(‪ .‬כאשר מניחים לאנשים להיות לבד ללא ריבון במצב הטבע זה עלול להיגמר לא‬ ‫טוב‪ ,‬כיוון שיש מלחמה על השגת המשאבים המוגבלים‪ .‬עוד הוא אומר‪ ,‬שצריך מפלצת‬ ‫מפחידה )"לוויתן"( על מנת ליצור הרתעה שתמנע מבני האדם לעשות דברים רעים )לגנוב‪,‬‬ ‫לשקר‪ ,‬לרצוח וכו'(‪ .‬כאשר הוא מדבר ברמת המדינה הוא מתכוון למסגרת שלטונית‬ ‫שתשלוט באזרחים‪ .‬אם מסתכלים ברמה הבינלאומית‪ ,‬כוונתו היא שיש לייצר הרתעה בין‬ ‫המדינות‪ ,‬על מנת שלא ירצו לצאת למלחמה זו מול זו‪ .‬ככל שמדינה שתהיה חזקה יותר‪-‬‬ ‫כך ההרתעה שלה תגבר וכך מדינות אחרות יימנעו מלהיכנס איתה לחיכוכים‪ .‬הובס לא‬ ‫‪".‬משתמש במונח "שלום" אלא ב"היעדר מלחמה‬ ‫מלחמת שלושים השנים והסכמי וסטפליה‬ ‫הסכמי וסטפליה )‪ ( 1648‬הם הסכמי שלום שנחתמו לאחר מלחמת ‪ 30‬השנים )שהתנהלה‬ ‫על אדמת האימפריה הרומית הקדושה בין השנים‬

‫‪ (1618-1648‬בין הקתולים‬

‫לפרוטסטנטיים )המוחים‪ -‬אנשים שהלכו נגד הדוגמא של הכנסייה הקתולית(‪ .‬המלחמה‬ ‫מתחילה עם תופעת הרפורמציה )שינוי ערכים( כאשר הפרוטסטנטיים מוחים נגד המונופול‬ ‫של הכנסייה הקתולית‪ .‬האימפריה הרומית הקדושה שלטה בחלק הארי של מרכז אירופה‬ ‫ורוב אוכלוסייתה הייתה דוברת גרמנית‪ .‬המלחמה נמשכה בגלל שצרפת רצתה להמשיך‬ ‫להילחם ולהתחזק בזמן שה"שכן" )האימפריה הרומית הקדושה – גרמניה( מדמם וצרפת‬ ‫מתחזקת‪ .‬הסכמי וסטפליה קבעו עקרון מרכזי ביחסים הבינלאומיים‪ ,‬עיקרון שתרם לעיצוב‬ ‫המדינה המודרנית‪ .‬ההסכמים קבעו שמעתה אין להתערב בענייני הפנים של המדינות‬ ‫האחרות ‪ .‬לכל מדינה יש ריבונות משל עצמה והמדינות השכנות לא יכולות להתערב‬ ‫‪.‬בענייניה הפנימיים‪ .‬ריבונות המדינה היא לפני הכל‪ ,‬המדינה היא השחקן הפוליטי המרכזי‬ ‫אינטרס המדינה ‪Raison De'tat -‬‬ ‫זהו מונח שתבע הקרדינל דה‪-‬רישלייה‪ ,‬ראש הממשלה של צרפת שהיה גם בכיר בכנסייה‬ ‫הקתולית‪ .‬במהלך מלחמת ‪ 30‬השנים הוא תמך באופן מפתיע בצד הפרוטסטנטי‪ .‬הציפייה‬ ‫הייתה שיתמוך בקיסר הגרמני הקתולי‪ ,‬בשל השתייכותו לאותו מחנה דתי )הוא היה קתולי(‪,‬‬ ‫אך לרישלייה היו כוונות אחרות‪ .‬הוא הבין שמה שהכי טוב לצרפת יהיה שהאימפריה הרומית‬

‫הקדושה )גרמניה( תיחלש ובכך תתחזק צרפת‪ .‬לכן‪ ,‬לא עניינו אותו ענייני הדת והאיבה בין‬ ‫הקתולים לפרוטסטנטים‪ .‬גם לא עניין אותו שהפקידות הבכירה בוותיקן יקראו לו "בוגד"‪.‬‬ ‫רישלייה הצדיק את מהלכו ע"י המונח אינטרס המדינה ‪ ,‬בטענה שטובת המדינה עומדת‬ ‫לפני הכל‪ ,‬גם לפני הדת והשמירה עליה‪ .‬לאחר המלחמה איבדה האימפריה הרומית‬ ‫כשליש מאוכלוסייתה וגם השטח הגיאוגרפי שלה הפך קטן יותר‪ .‬מה שהחליש אותה‬ ‫‪.‬משמעותית והוכיח את המדיניות של רישלייה‬ ‫)הקונצרט האירופי ומאזן הכוחות )ועידת וינה‬ ‫לאחר הסכמי וסטפליה שסיכמו כי ריבונות המדינה היא העיקרון המוביל‪ ,‬נשאלה השאלה‬ ‫מה הגבול? הרי כל מדינה יכולה להחליט שהאינטרס שלה הוא להרוס מדינות אחרות‪ .‬ואכן‬ ‫צרפת מתחילה להתחזק ולבסס את מעמדה בזירה האירופית‪ .‬המלך לואי ה‪ 14 -‬של צרפת‬ ‫המשיך להילחם ולכבוש שטחים והגדיל משמעותית את שטחה של המדינה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫התהוותה לה התארגנות דיפלומטית נגד צרפת‪ ,‬משום שמדינות אירופה )ובראשן בריטניה‪,‬‬ ‫שתמיד התנגדה לדומיננטיות של מדינה אחת ביבשת( חששו מהגמוניה של מדינה אחת‬ ‫ביבשת והתנגדו למצב כזה‪ .‬התנגדות זו מצד יתר מדינות היבשת מנעו מצרפת להיהפך‬ ‫‪.‬למעצמת על‬ ‫עם המהפכה הצרפתית )שהתנהלה בין השנים ‪ (1789-1799‬הפכה צרפת למסיונרית‬ ‫ותכננה להביא את הבשורה לכל מדינות אירופה‪ .‬השיא היה בתקופת נפוליאון‪ ,‬שניסה גם‬ ‫הוא להביא את צרפת למעמד של מעצמת על‪ ,‬אך ללא הצלחה בשל ברית שחתמו‬ ‫בריטניה ורוסיה‪ ,‬שהצליחה להדוף אותו‪ .‬הבריטים‪ ,‬שמתנגדים בחריפות להתעצמות של‬ ‫מדינה אחת ביבשת על חשבון כל האחרות‪ ,‬יוזמים ועידה בוינה )שהייתה האירוע שסימל את‬ ‫התחלתו של הקונצרט האירופי( לאחר מפלתו של נפוליאון‪ .‬לוועידה זו בשנת ‪1815‬‬ ‫מגיעים האוסטרים‪ ,‬הפרוסים )גרמנים(‪ ,‬הצרפתים )הם הזמינו גם את צרפת מאחר והם‬ ‫אמרו שאסור לכפות על מדינה אחרת הסכם שלא מקובל עליה ולהשפיל אותה( והבריטים‪,‬‬ ‫על מנת לעצב מחדש את המפה האירופית‪ .‬המטרה בוועידה זו היה ליצור מאזן כוחות‪.‬‬ ‫עיקרון זה אומר שיש לחלק את המדינות באופן שווה מבחינת כוח‪ ,‬גבולות וצבא‪ ,‬על מנת‬ ‫שאף אחד לא יהיה חזק מדי וכך לא יוכל להשתלט על מדינות אחרות וכך גם אף מדינה‬ ‫לא תהיה חלשה מדי ותספוג התקפות מצד מדינות החזקות ממנה‪ .‬מנהיגי אירופה בוועידה‬ ‫‪.‬רצו להחליף את העיקרון של ריבונות המדינה )כל מדינה לעצמה( בעיקרון האיזון‬ ‫ההסדר החדש לא היה מבוסס רק על מאזן כוחות‪ ,‬אלא גם על ערכים משותפים‪ .‬הבריטים‬ ‫דאגו לכך שבצרפת יוקם משטר מלוכני על מנת ליצור מצב שבו כל המדינות החזקות‬ ‫והשוות זו לזו באירופה יתנהלו פחות או יותר אותו הדבר )שיהיה לכל המדינות את אותו סוג‬

‫משטר(‪ .‬מצב שבו מדינות חולקות ערכים משותפים יוצר שלווה ביניהן ומונע צורך לצאת‬ ‫‪.‬למלחמות‬ ‫בנוסף לשני העקרונות הנ"ל )מאזן הכוחות וערכים משותפים(‪ ,‬סוכם גם על מנגנון של‬ ‫מפגשים קבועים בין ראשי ממשלות ושרי ביטחון של אירופה‪ ,‬כדי לשמור על שלום בין‬ ‫‪.‬המדינות וליישב מחלוקות‬ ‫בתחילה בריטניה הייתה חלק מהרעיון‪ ,‬אך לאחר זמן קצר הממשלה הבריטית שאפה‬ ‫לעצור את נוכחותה בקונצרט‪ ,‬מתוך חשש להיות לגמרי חלק מהיבשת ומתוך חשש‬ ‫‪.‬לריבונות האבסולוטית שלה‬ ‫בריתות נגד צרפת לאחר הקונצרט האירופאי‬ ‫‪:‬לאחר החלטות הקונצרט האירופאי‪ ,‬מוקמות שתי מערכות של בריתות‬ ‫בריטניה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬פרוסיה ואוסטריה‪ .‬הברית הוקמה על מנת למנוע מצרפת ‪1.‬‬ ‫‪.‬התחזקות והשתלטות חוזרת על היבשת‬ ‫רוסיה פרוסיה ואוסטריה‪ .‬ברית זו נקראה "הברית הקדושה" )מדינות שבראשן עמדו ‪2.‬‬ ‫קיסרים קדושים(‪ .‬הברית הייתה נגד הרעיונות החדשים מהמערב )החילוניות(‬ ‫שהשתקפו בחילוניות הצרפתית והליברליזם הבריטי‪ .‬הברית הזו נבעה מכך‬ ‫שהפרוסים רצו לנטרל עימותים וסכסוכים בין אוסטריה לרוסיה סביב שאלת הבלקן‬ ‫‪.‬באמצעות אותה ברית קדושה ומשולשת בין המדינות‬ ‫הבריתות האלו היו ניסיון מוצלח למנוע מלחמות )זה החזיק עד מלחמת העולם הראשונה(‬ ‫משום שבפעם הראשונה היה שילוב בין ערכים משותפים לבין מאזן כוחות פוליטי‪ .‬לא היו‬ ‫מוסדות משותפים בין המדינות אבל זה מאוד התקרב לחזון של קאנט לארגון בינלאומי‬ ‫לממשלה משותפת‪ .‬כבר מאז ניתן היה לראות שבריטניה לא מעוניינת שהיבשת תקבע להם‬ ‫באופן חד צדדי את כללי המשחק‪ ,‬הם רצו רק קשר עם המדינות השכנות להן ביבשת עבור‬ ‫‪.‬סחר חופשי‬ ‫סופו של מאזן הכוחות‬ ‫כל עוד המדינות הסכימו על עקרון מאזן הכוחות‪ ,‬הסדר ביבשת האירופית נשמר‪ ,‬אך מה‬ ‫קורה כאשר השלטונות משתנים? בשנת ‪ 1848‬מהפכת "אביב העמים" פוקדת את אירופה‬ ‫והמהפכה מצליחה בצרפת‪ ,‬אז היא הופכת לרפובליקה בראשות אחיינו של נפוליאון‪ .‬לאחר‬ ‫מספר שנים בשלטון הוא מחליף את המשטר לקיסרות‪ ,‬מקבל מעמד מהעות'מאניים של‬ ‫"שומר הנוצרים במזרח" )שהיה שמור עד אז לקיסר הרוסי(‪ .‬הטורקים מסכימים וכתגובה‬ ‫רוסיה מנתקת את היחסים הדיפלומטיים עם טורקיה וזה מעורר את החשש של בריטניה‬

‫בגלל שהמעברים האסטרטגים בים )המצרים הדרדנלים( שהיו חשובים לבריטניה נסגרו בין‬ ‫‪.‬רוסיה לטורקיה בעקבות זאת‬ ‫בריטניה חששה שיש משהו אחר שמסתתר מאחורי המהלכים האלו והיא שולחת את חיל‬ ‫הים שלה לטורקיה‪ ,‬מה שהוביל למלחמה בין האימפריה הרוסית‪ ,‬לאימפריה העות'מאנית‬ ‫ובריטניה )מלחמת קרים‪ .(1853-1856 ,‬לצד בריטניה מצטרפת צרפת משום שנפוליאון‬ ‫השלישי רצה לשבור את מערכת הבריתות שהיו נגד צרפת לאחר קונגרס וינה‪ .‬הרוסים‬ ‫‪.‬מובסים במלחמה זו‪ ,‬והיא זו שסימנה את תחילת הסוף של מאזן הכוחות‬ ‫צרפת היא לא היחידה ששואפת לחזור לסדר הישן שלפני הסכמי וינה‪ -‬גם פרוסיה‪,‬‬ ‫ששואפת לאחד את כל המדינות דוברות הגרמנית תחת אימפריה אחת‪ ,‬מתחילה בשורת‬ ‫צעדים להשגת מטרה זו‪ .‬בראש האימפריה הפרוסית עמד ביסמרק‪ ,‬שידע שאם הוא רוצה‬ ‫לאחד ולכפות את השלטון הפרוסי על כל המדינות דוברות הגרמנית הוא צריך שיהיה‬ ‫לכולם אויב משותף )צרפת( ולכן רצה לצאת איתה למלחמה‪ .‬ב‪ 1870 -‬מת מלך ספרד‬ ‫ולואי נפוליון הכריז שהוא מתנגד למועמד מטעם הפרוסים למלכות ספרד‪ .‬ביסמרק מנסח‬ ‫לו תשובה מאוד מעליבה אך לפני שהוא שולח את תשובתו לפריז הוא מדליף את ההודעה‬ ‫לתקשורת‪ .‬כך מיד ברחובות פריז דורשים מלחמה כדי להשיב את הכבוד של צרפת‪.‬‬ ‫המדינות יוצאות למלחמה )מלחמת צרפת‪-‬פרוסיה( וצרפת סובלת תבוסה משפילה‪,‬‬ ‫שבעקבותיה מסרה לידי גרמניה את החבלים אלזס ולורן שבמזרח צרפת ושילמה לה פיצויי‬ ‫מלחמה ‪ .‬וילהלם הראשון הוכתר לשליט גרמניה בארמון ורסאי ב‪) 1871 -‬שנבנה על ידי‬ ‫לואי ה‪ 14-‬קרוב לפריז( כדי לעשות לצרפת דווקא וכסמל על הניצחון של הפרוסים על‬ ‫הצרפתים‪ .‬כך הקים ביסמרק את האימפריה הגרמנית וכופה על כל המדינות הדוברות‬ ‫‪).‬גרמנית את השלטון הפרוסי )הרייך השני‪ ,‬הרייך הראשון היה האימפריה הרומית הקדושה‬ ‫עם הקמת האימפריה הגרמנית מגיע סופו המוחלט של מאזן הכוחות והמערכת שנבנתה‬ ‫‪ .‬בווינה ב‪ 1815-‬מפסיקה להתקיים‬ ‫גרמניה המאוחדת – הגמון חדש באירופה‬ ‫לאחר סיום עידן מאזן הכוחות באירופה‪ ,‬פרוסיה )הרי היא גרמניה של היום(‪ ,‬מתבססת‬ ‫כהגמון החדש ביבשת‪ ,‬מה שמדליק נורה אדומה אצל הבריטים‪ .‬ביסמרק‪ ,‬שהכיר את‬ ‫ההיסטוריה הבריטית‪ ,‬נזהר שלא לעורר את חשדה של בריטניה ומבהיר לבריטים שאין לו‬ ‫כוונה להתעסק בבניית צי או בקולוניאליזם )שאלה הם ‪ 2‬הדברים העיקריים שעניינו את‬ ‫‪).‬בריטניה – הצי החזק שלה והקולוניאליזם‬ ‫בריטניה‪ ,‬בעלת השאיפות הקולוניאליסטיות‪ ,‬רואה בכל זאת בהתעצמות של פרוסיה איום‪,‬‬ ‫בעוד פרוסיה מציגה את עצמה כבעלת שאיפות הגנתיות )מספיק עוצמה על מנת להגן על‬ ‫ריבונותה(‪ .‬ביסמרק מבין שההגמוניה מזמינה נגדו קואליציות ולכן היה כל הזמן עם היד על‬

‫הדופק וניסה לסכל בריתות כנגד גרמניה‪ .‬שתי הסכנות העיקריות נגדו היו בריטניה וצרפת‪.‬‬ ‫הוא יוזם בריתות עם רוסיה ואוסטרו‪-‬הונגריה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביסמרק מצליח לעודד את צרפת‬ ‫לקולוניאליזם ובכך הורג שתי ציפורים במכה ‪ -‬מסכסך בין בריטניה וצרפת )כי בריטניה‬ ‫תכננה להיות המעצמה הקולוניאלית היחידה( ו"מוריד ממנו" את צרפת )כי כוחותיה‬ ‫‪).‬הצבאיים יפוזרו באפריקה ובמזרח אסיה ועל כן לא יאיימו על הגבול עם גרמניה‬ ‫שרשרת תקלות ושינוי בבריתות‬ ‫למרות מהלכיו המבריקים של ביסמרק‪ ,‬היו מספר נקודות שהוא לא לקח בחשבון שהובילו‬ ‫לתהליכים בינלאומיים שונים ממה שציפה‪ .‬ראשית‪ ,‬הייתה ברית בינו לבין רוסיה‬ ‫ואוסטרו‪-‬הונגריה‪ .‬הבעיה הייתה שבין רוסיה לאוסטרו‪-‬הונגריה הייתה מחלוקת בנוגע‬ ‫למיעוטים הסלאביים שהיו חלק מאוסטרו‪-‬הונגריה‪ .‬גם באימפריה העות'מאנית היו מיעוטים‬ ‫סלאבים שהחלו לדרוש את עצמאותם‪ .‬בשנת ‪ 1876‬הבולגרים מורדים בעות'מאניים ומי‬ ‫שמתערבת לטובתם )של הבולגרים( היא רוסיה‪ ,‬גם בשל הזדהותה עם העם הבולגרי וגם‬ ‫על מנת להתקרב למצרים הדרדנלים )שהגישה אליהם נלקחה ממנה לאחר מלחמת‬ ‫קרים(‪ .‬גרמניה ואוסטרו‪-‬הונגריה כבעלות בריתה של רוסיה )הברית הקדושה( היו מצופות‬ ‫לתמוך בה‪ ,‬אך הן אינן עושות זאת )כיוון שהן לא רוצות לתמוך בתנועות הלאומיות כדי‬ ‫שמרד כזה לא יקרה גם אצלם(‪ ,‬מה שיוצר משבר בברית‪ .‬בשל שאיפתה של בריטניה‬ ‫להתקרב לדרדנלים‪ ,‬היא מצטרפת לטובתה של האימפריה העות'מאנית‪ .‬ראש ממשלת‬ ‫בריטניה‪ ,‬ד'יזראלי‪ ,‬נתקל לראשונה בתופעה חדשה הנקראת דעת קהל ‪ .‬הציבור הבריטי‬ ‫תמך )בניגוד לראש הממשלה( דווקא במיעוט הבולגרי בטורקיה‪ ,‬משום שהוא היה מיעוט‬ ‫נוצרי בתוך אימפריה מוסלמית‪ .‬בשל כך‪ ,‬ד'יזראלי נסוג מתמיכתו בטורקיה‪ ,‬שנשארת לבד‬ ‫במערכה מול רוסיה‪ .‬רוסיה מנצחת ומקימה מדינה בולגרית עצמאית‪ ,‬מה שמהווה חציית‬ ‫קווים אדומים מבחינת שאר האימפריות‪ .‬המערכת הדיפלומטית שביסמרק ניסה ליצור‬ ‫‪.‬עומדת לקרוס‪ ,‬ועל כן הוא מכנס ועידה בברלין‬ ‫)קונגרס ברלין )‪1878‬‬ ‫הקמת מדינה בולגרית עצמאית חדשה ע"י רוסיה‪ ,‬הייתה הפרה של הסטטוס‪-‬קוו באירופה‪,‬‬ ‫משום שלא מקובל להקים מדינה מבלי להתייעץ עם האימפריות ביבשת‪ .‬ביסמרק‪ ,‬שנבהל‬ ‫מעצם המהלך ומקריסת מערכת הבריתות שבנה )שהייתה אמורה להשאיר את גרמניה‬ ‫חזקה ומשפיעה( מכנס ועידה בברלין בשנת ‪ 1878‬בהשתתפות כל המדינות הנוגעות‬ ‫‪:‬לסוגיה והינן בעלות כוח ביבשת‪ .‬לכל מדינה שהיה היה אינטרס שונה בקונגרס‬ ‫גרמניה‪ -‬לפתור את הסכסוך על הבלקן בין רוסיה ואוסטרו‪-‬הונגריה בדרכי שלום‪1. ,‬‬ ‫על מנת למנוע מגרמניה להגיע למצב שבו היא חלשה ופגיעה‪ .‬ביסמרק רצה‬

‫לשמור על ברית שלושת הקיסרים על מנת שתהיה ברית חזקה כנגד צרפת‬ ‫ובריטניה‪ ,‬מלחמה בין רוסיה לאוסטרו‪-‬הונגריה תפרק את הברית הקדושה ותשאיר‬ ‫‪.‬את גרמניה במצב פגיע‬ ‫‪.‬בריטניה‪ -‬לשמור על מאזן הכוחות הקיים באירופה‪ ,‬ע"י החזרת המצב לקדמותו ‪2.‬‬ ‫רוסיה‪ -‬רוסיה השתתפה בקונגרס בעל כורחה שכן הייתה מרוצה מתוצאות ‪3.‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬אך נענתה לבקשת גרמניה להשתתף בקונגרס‪ ,‬כדי לפתור את‬ ‫‪.‬המחלוקות עם אוסטרו‪-‬הונגריה‬ ‫אוסטרו‪-‬הונגריה‪ -‬בוסניה והרצגובינה הובטחו לה על ידי רוסיה תמורת ניטרליות ‪4.‬‬ ‫במלחמה מול האימפריה העות'מאנית‪ ,‬אך על פי החלטות חוזה סאן סטפנו היא‬ ‫קיבלה אותן רק כבנות חסות ולכן רצתה לערוך שינויים בחוזה‪ .‬בנוסף רצתה למתן‬ ‫‪.‬את ההשפעה הרוסית באזור הבלקן‬ ‫צרפת‪ -‬לא היה לה אינטרס ישיר בבלקן‪ ,‬אך בדומה לבריטניה‪ ,‬היא שאפה להשאיר ‪5.‬‬ ‫‪.‬את מאזן הכוחות הקיים‪ ,‬על מנת להמשיך לדאוג לענייניה בעולם‬ ‫האימפריה העות'מאנית‪ -‬הייתה חלשה ומובסת ולא באמת בעלת השפעה ממשית ‪6.‬‬ ‫‪.‬על מהלך הדיונים בקונגרס‬ ‫בפועל‪ ,‬לפני קיום הקונגרס‪ ,‬ראש ממשלת בריטניה )ד'יזראלי( סגר הסכמים עם‬ ‫העות'מאניים והרוסים שעיקרם היה ויתור מצד רוסיה על שטחים שכבשה במלחמה‪ ,‬בדגש‬ ‫על צמצום גודלה של בולגריה‪ .‬מהלך זה התברר לביסמרק רק כאשר הגיע לקונגרס‪ ,‬מה‬ ‫שהפך את הקונגרס למיותר והשאיר את ביסמרק כועס )כאשר שאלו אותו למה הוא כועס‬ ‫הוא אמר שמי שניהל את כל הסיפור הזה היה "היהודי הזקן"(‪ .‬הרוסים התאכזבו מביסמרק‬ ‫כי ציפו שיתערב לטובתם‪ .‬הוא מצדו‪ ,‬העדיף שלא להסתכסך עם בריטניה‪ ,‬כדי שלא תגבש‬ ‫קואליציה נגדו‪ .‬מספיק היה שמצבו היה חלש יחסית‪ ,‬והוא סירב לתמוך ברוסים לשיפור‬ ‫‪).‬עמדתם בהסכם )על מנת לא לפגוע עוד יותר במצבה של גרמניה‬ ‫))‪ weltpolitick‬וילהלם ה‪ 2 -‬והוולט‪-‬פוליטיק‬ ‫בחוקה הגרמנית היו שני תפקידים משמעותיים בראשות המדינה‪ -‬קיסר וראש ממשלה‪.‬‬ ‫בשלב בו הגיע קיסר חדש לכהן במקביל לביסמרק‪ ,‬דברים החלו להשתנות‪ .‬וילהלם ה‪2 -‬‬ ‫‪ weltpolitick = world‬שמונה לקיסר הגיע עם עיקרון חדש שהוא דגל בו‪ :‬וולט‪-‬פוליטיק‬ ‫עיקרון זה היה מדיניות החוץ האימפריאליסטית החדשה שמטרתה הייתה להפוך ‪politics)).‬‬ ‫את גרמניה למעצמה גלובלית‪ .‬מדיניות זו גורסת כי אין סיבה להסתפק בעוצמה מדינית‬ ‫מספקת על מנת להגן על המדינה‪ ,‬אם אפשר להתפרס ולהשיג עוצמה עולמית‪ .‬גישה זו‬ ‫יוצרת יחסים מעורערים עם ראש הממשלה ביסמרק )שהוא איש המאמין בעיקרון‬ ‫הריאל‪-‬פוליטיק(‪ ,‬עד למצב שבו וילהלם ה‪ 2 -‬מפטר אותו ומשתלט על המדינה‪ .‬ביסמרק‬

‫אמר לווילהלם לא לפעול בצורה כזו כי זה ידליק נורה אדומה אצל בריטניה‪ ,‬וזה יהרוס את‬ ‫מה שהוא בנה‪ .‬אך הקיסר לא הקשיב לו וגרמניה התחילה לבנות צי‪ ,‬לכבוש שטחים מעבר‬ ‫לאירופה ובכך לבנות אימפריה קולוניאלית )שם היא גם מתחילה לעשות ניסויים להשמדת‬ ‫עם‪ ,‬בטנזניה(‪ .‬כל שאיפותיו החדשות היו מבוססים על גזע‪ -‬הגרמנים הם עם עליון ועל כן‬ ‫הם צריכים להשתלט על העמים האחרים‪ .‬מבחינתו שום דבר לא יכול היה לעמוד מול‬ ‫העוצמה הגרמנית ולכן הרשה לעצמו לבנות צי למורת רוחה של בריטניה‪ .‬עוד מהלך שנבע‬ ‫ממדיניותו הגזענית היה פירוק הברית עם רוסיה‪ -‬מכיוון שהם סלאביים ועל כן הם נחותים‬ ‫‪.‬ממנו‬ ‫בריתות חדשות והסכמים היסטוריים‬ ‫הרוסים נותרים ללא ברית‪ ,‬לאחר מהלכיו של וילהלם ה‪ , 2 -‬דבר שאינו בא בחשבון באירופה‬ ‫של אותה תקופה‪ ,‬אם המדינה מתכננת לשרוד‪ .‬שתי הברירות של רוסיה להקמת ברית היו‬ ‫בריטניה וצרפת‪ .‬צרפת נחשבת לבעייתית מבחינה דתית‪ ,‬אך רוסיה מצליחה להתגבר על‬ ‫מכשול זה והריאל‪-‬פוליטיק גובר על האידאולוגיה – רוסיה וצרפת חותמות על ברית‬ ‫דיפלומטית ולאחר כמה שנים גם על ברית צבאית‪ .‬במצב זה גרמניה נותרת במצב מסוכן –‬ ‫היא נמצאת גיאוגרפית בין שתי מדינות שיש להן ברית צבאית ולשתיהן יש אינטרס נגדה‪ .‬אז‬ ‫‪:‬וילהלם ה‪ 2 -‬מנסה להשיג ברית עם הבריטים שמסרבים לו משתי סיבות‬ ‫‪.1‬‬

‫הם מבינים שברית כזו תגביר את כוחה של גרמניה‪ ,‬דבר שהם לא מוכנים ‪1.‬‬ ‫‪.‬לתת לו יד‬

‫הבריטים חושבים כי וילהלם ה‪ 2 -‬מתנהג כמו בריון ביבשת אירופה‪ ,‬דבר הנוגד את ‪2.‬‬ ‫‪.‬תפיסת עולמם ועל כן הם לא רוצים לשתף איתו פעולה‬ ‫מנגד‪ ,‬חלה התקרבות בין בריטניה לצרפת‪ ,‬שרואות בגרמניה אויב משותף‪ ,‬עד לשלב שבו‬ ‫הן חותמות על הסכם ימי שמהווה פיוס היסטורי בין שתי המדינות‪ .‬הסכם זה מגיע כתגובה‬ ‫למהלך של וילהלם השני במרוקו בשנת ‪ : 1907‬צרפת ניסתה להפוך את מרוקו לקולוניה‬ ‫שלה בזמן שווילהלם מנסה להילחם בצרפת ולטעון מול בריטניה כי צרפת מפרה חוקים‬ ‫בינלאומיים‪ .‬בגלל הסיבות שפורטו לעיל‪ ,‬בריטניה מסרבת להתייצב לצדו ומתייצבת דווקא‬ ‫לצידה של צרפת‪ ,‬ואז הן חותמות על ההסכם הימי‪ ,‬שאומר שבמקרה של מלחמה חילות‬ ‫הים שלהם יילחמו ביחד‪ .‬גם בשנת ‪ 1911‬וילהלם מנסה לאתגר את יחסי בריטניה‪-‬צרפת‬ ‫במרוקו‪ .‬התושבים המרוקאים מנסים למרוד בשלטון הצרפתי וגרמניה מאיימת להתערב‬ ‫לטובת המרוקאים‪ ,‬אך כאשר בריטניה מודיעה שתתייצב לצידה של צרפת‪ ,‬גרמניה נסוגה‪.‬‬ ‫באותה שנה רוסיה ובריטניה מנטרלות את היריבות ביניהן ומגיעות גם למספר הסכמים‬ ‫שקושרים אותן יחד‪ .‬נוצרת מערכת הסכמים בין רוסיה לצרפת‪ ,‬בין צרפת לבריטניה ובין‬

‫בריטניה לרוסיה‪ ,‬אך זהו לא הסכם משולש‪ .‬מנגד‪ ,‬הגוש השני הינו גרמניה‬ ‫‪.‬ואוסטרו‪-‬הונגריה‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‬ ‫הגפרור שהצית את מלחמת העולם הראשונה )‪ ( 1914‬היה רצח יורש העצר האוסטרי‪ ,‬ע"י‬ ‫אזרח סרבי‪ .‬אך בפועל‪ ,‬רצח זה הצית מערכת בריתות‪ ,‬הסכמים וסכסוכים ששורשיהם‬ ‫נטועים שנים אחורה וגרמו לשרשרת פעולות שיצרו את המלחמה‪ .‬בשל ברית עם‬ ‫‪:‬אוסטרו‪-‬הונגריה‪ ,‬וילהלם ה‪ 2 -‬הוא זה שפתח במלחמה נגד רוסיה וצרפת‪ ,‬מכמה סיבות‬ ‫‪.‬הוא לא חשב שבריטניה תצטרף למלחמה ועל כן לא אמד נכון את השלכותיה ‪1.‬‬ ‫לא הייתה הרתעה משמעותית )גרעינית למשל( בין המדינות ולכן לא היה איום ‪2.‬‬ ‫‪.‬לפתוח במלחמה‬ ‫וילהלם היה בטוח שיהיה זה עוד סבב לחימה‪ ,‬כמו רבים שאפיינו את אירופה עד אז‪3. .‬‬ ‫‪.‬אף אחד לא ציפה שהמלחמה תארך ‪ 4‬שנים‬ ‫אף אחד לא אמד את כניסת הטכנולוגיות החדישות המשמעותיות לשדה הקרב‪4. .‬‬ ‫הייתה זו המלחמה הראשונה בה נעשה שימוש בטנקים‪ ,‬מטוסי קרב‪ ,‬צוללות וגיוס‬ ‫של כלל האוכלוסייה למלחמה‪ .‬מלחמה טוטאלית‪ -‬גיוס כל המשאבים לטובת‬ ‫‪.‬המלחמה‪ ,‬לרבות האוכלוסייה האזרחית‬ ‫במהלך המלחמה נוצר מאזן כוחות שלא איפשר להגיע להכרעה‪ ,‬ולכן נמשכה המלחמה ‪4‬‬ ‫שנים‪ .‬בקרב המשתתפים במלחמה היה קיים רצון שאם הם לחמו כלכך הרבה והיו להם‬ ‫כלכך הרבה קורבנות‪ ,‬לפחות שיצליחו לצאת מהמלחמה הזו עם הישג כלשהו‪ .‬על כן עד‬ ‫‪.‬שלא יוכרע הישג‪ ,‬אין למה להפסיק להילחם‬ ‫מה שכן מצליח לערער את מאזן הכוחות הזה היא הקריסה הכלכלית של רוסיה בשנת‬ ‫‪ . 1917‬רוסיה מתקשה מאוד לממן את הוצאות המלחמה והמשבר הכלכלי יוצר שבר‬ ‫חברתי‪ .‬כתוצאה מכך הצאר הרוסי מוותר על השלטון ומוקם באופן זמני שלטון רפובליקני‪.‬‬ ‫האופוזיציה הקומוניסטית מזהה את ההזדמנות שנקראה בדרכה ולבסוף לנין מגיע ומשתלט‬ ‫על השלטון‪ .‬מיד לאחר מכן הוא דורש הפסקת אש עם גרמניה‪ .‬גרמניה ואוסטריה )שלחמו‬ ‫יחד במלחמה נגד רוסיה( קיבלו על הנייר ב הסכם ברסט‪-‬ליטובסק שטחים ענקיים ברוסיה‬ ‫)הסכם זה לא מומש מעולם(‪ .‬גרמניה ששמחה להשיג ניצחון במזרח )מול רוסיה(‪ ,‬פונה‬ ‫להשיג ניצחון גם במערב ומנסה להגיע לצרפת דרך הולנד ובלגיה‪ .‬זו הטעות המרכזית של‬ ‫גרמניה במלחמה משום שבשלב זה בריטניה מחליטה להתערב )בשל ברית ארוכת שנים‬ ‫‪).‬עם הולנד ובלגיה‬

‫ארה"ב מחליטה להיכנס למלחמה לאחר שגרמניה מטביעה לה ספינה‪ ,‬אך בעיקר בשלב‬ ‫בו מתגלה מברק צימרמן – מברק מוצפן שנשלח מגרמניה לשגרירות גרמניה בארה"ב )על‬ ‫מנת שתעביר אותו לשגרירות גרמניה במקסיקו(‪ ,‬ובו בקשה של גרמניה ממקסיקו להתערב‬ ‫לטובתה במלחמה ובתמורה מבטיחה גרמניה לתמוך בכיבוש מחדש של שטחי מקסיקו‬ ‫שנכבשו ע"י ארה"ב בעבר‪ .‬בנוסף‪ ,‬מצטרפת ארה"ב למלחמה לטובתה של צרפת‪ ,‬לאחר‬ ‫שזו באה לעזרה במלחמת האזרחים שלה מול בריטניה‪ .‬בנוסף למחשבה האסטרטגית‪,‬‬ ‫ווילסון )הנשיא האמריקאי באותה תקופה(‪ ,‬שהיה אידיאליסט‪ ,‬התעקש להצטרף למלחמה‬ ‫על מנת לחולל בעולם "שלום נצחי"‪ .‬עד הרגע שבו נתפס מברק זה ארה"ב לא ששה‬ ‫להצטרף למלחמה‪ .‬בניגוד למדינות אירופה‪ ,‬שהיו קשורות זו בזו ברשת סבוכה‬ ‫של בריתות וחוזים שנבעו ממדיניות של מאזן כוחות‪ ,‬ארצות הברית החזיקה בתפיסה‬ ‫של בדלנות ביחסי החוץ שלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הציבור בארצות הברית הביע סלידה ממלח...