נוירוביולוגיה PDF

Preview

Summary

סיכום כל נושא נוירוביולוגיה...

Description

‫נוירוטרנסמיטרים‬ ‫מוכרים היום כ ‪ 100‬נוירוטרנסמיטרים‪.‬‬ ‫אצטילכולין הוא נוירוטרנסמיטור )של חולייתנים וחסרי חוליות( שקשור בהפעלת השרירים‪ :‬גורם לכיווץ‬ ‫השריר‪ .‬מעורב גם בתהליך הלמידה ויצירת זכרון‪ .‬הוא בעל שני סוגי ליגנדים‪ :‬תעלת יונים )מעבר של נתרן(‪,‬‬ ‫וליגנד מטבוטרופי ‪ :‬קסקדה שהיא בעלת השפעה ארוכת טווח אך איטית יותר‪.‬‬ ‫שיבוש מערכת השריר )שיבוש הפעילות התקינה של אצטילכולין(‪:‬‬ ‫גז סרין ‪ -‬פוגע באצטילכולין אסטראז )האנזים ששובר את האצטיכולין(‪ ,‬מה שגורם לשיתוק ‪ - spaz‬כיווץ תמידי‪.‬‬ ‫בוטוקס ‪ -‬רעלן שמופרש מבקטריה שמונע את קישור האצטילכולין לרצפטורים שלו‪ ,‬מה שגורם לשיתוק רפוי‪-‬‬ ‫שחרור השרירים‪.‬‬ ‫צפרדע חץ ‪ -‬קוררין מופרש מהצפרדע וגורם לשיתוק‪.‬‬ ‫תרופות נוריונליות רבות שמשומשות כיום משבשות קישור בין נוירוטרנסמיטר לרצפטור שלו )אופיאטים‪ ,‬נוגדי‬ ‫דכאון‪.(..‬‬ ‫התמכרות‪:‬‬ ‫חומרים ממכרים משפיעים על איזורי עונג‪ -‬מעלים את הפרשת ה דופמין או מעכבים את סילוק הדופמין‪.‬‬ ‫בהתמכרות‪ ,‬הגוף מתרגל לרמה מסוימת של סיגנל‪ .‬כשנכנסים לתהליך של גמילה‪ ,‬הרבה אנשים נכנסים‬ ‫לדיכאון כי חסר להם את האפ‪.‬‬ ‫סוגי נוירוטרנסמיטורים )לא צריך לזכור(‪:‬‬ ‫אצטילכולין‬ ‫‬‫חומצות אמיניות‬ ‫‬‫אמינים ביוגנים‬ ‫‬‫ניורופפטידים‬ ‫‬‫גזים )כמו ‪(NO‬‬ ‫‬‫המוח וחלקיו‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫לדוגמה‪ :‬עש שקולט שעטלף מתקרב אליו‪ .‬הוא חש אותו‪ -‬שומע אותו ומריח אותו וצריך להעביר את התחושה‬ ‫למערכת המוטורית כדי שיוכל לברוח‪.‬‬ ‫מערכת העצבים מורכבת מנוירונים‪.‬‬ ‫נוירון‪ -‬בעל גרעין‪ ,‬בנוי מאקסון ‪ -‬מעביר את המידע הלאה‪ ,‬ו דנדריט ‪ -‬איפה שנכנס האות‪ .‬האקסון מתחיל‬ ‫מה אקסון הילווק ‪ .‬הנקודה בה האקסון נפגש עם דנדריט של תא עצב אחר נקרא סינפסה‪ .‬במרווח הבין‬ ‫סינפטי ‪ ,‬מופרשים מספר חומרים ועובר הסיגנל‪ .‬החלק המעביר את הסיגנל נקרא פרהסינפטי והוא מכיל‬ ‫וזיקולות שבתוכן נוירוטרנסמיטרים‪ .‬כשמגיעים יוני סידן‪ ,‬הוזיקולות מתאחדות עם קצה האקסון‬ ‫והנוירוטרנסמיטר יוצא למרווח הבין סינפטי ונקשר לתעלות נתרן וגורם לפתיחתן‪ ,‬מה שגורם להמשך העברת‬ ‫פוטנציאל הפעולה והמשך העברת הסיגנל‪ .‬החלק המקבל את האות נקרא פוסטסינפטי‪ ,‬עליו יש תעלות יונים‪.‬‬ ‫אקסון ארוך‪ ,‬צר ושאינו מצופה מיאלין יוביל לתקשורת איטית עם תאים במורד ההולכה‪.‬‬ ‫אקסון קצר‪ ,‬רחב ומצופה מיאלין יוביל לתקשורת מהירה יותר עם תאים במורד ההולכה‪.‬‬ ‫דרכים להפסקת הסיגנל‪:‬‬ ‫אנזים ששובר את הנוירוטרנסמיטר ואת העברת הסיגנל‬ ‫‪.1‬‬ ‫הנוירוטרנסמיטר נאכל על ידי הממברנה של החלק הפרהסינפטי ונשמר בפנים‬ ‫‪.2‬‬ ‫דיפוזיה פשוטה אל תא אחר‬ ‫‪.3‬‬ ‫במערכת העצבים ישנם תאים אסטרוציטים ‪ -‬בעלי שלוחות שדומות לדנדריטים של תאי העצב‪ .‬אחד‬ ‫מתפקידיהם הוא לייצר ‪ blood brain barrier‬שמגביל את כניסת רוב החומרים אל המוח‪ .‬זה משפיע על‬ ‫פעילות נוירונלית ע"י התערבות וויסות ריכוז היונים והנוירוטרנזמיטורים‪.‬‬ ‫תאים נוספים הם אליגודנטרוציטים ותאי שוואן שמייצרים מיאלין‪.‬‬ ‫תאי מיקרוגלייה ‪ -‬מערכת החיסון של המוח‪ -‬מגנים על מערכת העצבים ממיקרואורגניזמים פולשים‪.‬‬ ‫‪ Embryonic radial glia‬מייצרים מסלולים שעליהם נוירונים חדשים נוצרים‪.‬‬ ‫נוירון מוטורי ‪ -‬בעל דנדריטים פזורים ורחבים כדי שיוכל לקבל ולתת אותות‬ ‫במקום נרחב‪.‬‬

‫נוירון סנסורי‪ -‬נוירון ארוך ובעל‬ ‫דנדריטים מרוכזים במקום אחד‬ ‫על מנת לקבל אות ולהכניס‬ ‫אותו פנימה‪.‬‬ ‫אינטרנוירון‪ -‬בין לבין‪.‬‬ ‫נוירוגנציה בבוגרים‪ :‬במקומות מסוימים ישנה התחדשות של נוירונים‪ .‬נוירוגנציה מתרחשת ב ‪dentate gyrus‬‬ ‫בהיפוקמפוס‪ .‬תאים חדשים נודדים לבלוטה האולפקטורית או לאזורים אחרים‪ .‬התהליך עצמו לא ממש ידוע‪.‬‬ ‫גנרציה של תאים אחרים )כמו תאי גליה( מתרחשת במוח‪ .‬מנסים למצוא תאי גזע מוחיים כדי להחליף רקמות‬ ‫מוח שחדלו לעבוד כראוי‪.‬‬ ‫בכל תא בגוף יש מתח חשמלי‪ .‬הממברנה בעלת מטען חשמלי גם כן‪ -‬פוטנציאל ממברנה‪ .‬לכל תא בגוף יש‬ ‫פוטנציאל מנוחה‪ -‬בתוך התא יש מטען שלילי ומחוצה לו חיובי‪ .‬פוטנציאל המנוחה הוא פוטנציאל הממברנה‬ ‫של נוירון שלא שולח סיגנל ) ‪ .(60-80mV‬במעבר אותות חשמליים מתרחש שינוי בפוטנציאל הממברנה‪.‬‬ ‫רכיבים שפועלים על פוטנציאל הממברנה‪:‬‬ ‫משאבת נתרן אשלגן‪ :‬מונעת ע"י ‪ - ATP‬מוציאה נתרן ומכניסה אשלגן‪ ,‬בניגוד למפל הריכוזים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במנוחה יש יותר תעלות פעילות לאשלגן מאשר לנתרן‪ .‬מחשבים את המטען של כל יון בנפרד על ידי‬ ‫משוואת נרנסט‪:‬‬

‫‪[ ion ] out‬‬ ‫¿∈ ]‪[ ion‬‬ ‫¿ ‪E ion=62mv log‬‬ ‫תעלות הנתרן חשובות יותר להיווצרות שינוי בפוטנציאל הממברנה‪.‬‬ ‫פוטנציאל שיווי השקל של ממברנה עם כמה תעלות יונים נקבע ע"י משוואת גולדמן‪-‬הוג'קין‪-‬כץ‪,‬‬ ‫שמתחשבת בפרמביליות הממברנה וכן בריכוזי היונים‪.‬‬ ‫כתוצאה מגירוי‪ -‬סיגנל כימי או חשמלי‪ ,‬התעלות הללו נפתחות ויוני הנתרן נכנסים ומגדילים את‬ ‫פוטנציאל הממברנה‪ -‬דהפולריזציה ‪ ,‬עד לסף מסוים של ‪ . graded potential‬בהגעה לסף‪ ,‬יש מעבר‬ ‫מהיר מאוד לפוטנציאל הפעולה ואז ירידה חזרה לפוטנציאל מנוחה‪ .‬כאשר תעלות האשלגן נפתחות‬ ‫)והנתרן נסגרות(‪ ,‬פוטנציאל הממברנה קטן‪ -‬היפרפולריזציה‪ -‬ריסון סיגנל‪.‬‬ ‫פוטנציאל הפעולה‪ -‬הסיגנל החשמלי‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬מפל הרכיוזים )של היונים( והמפל החשמלי )הפרש האלקטרונים( אחראיים באופן ישיר ליצירת‬ ‫פוטנציאל הממברנה‪.‬‬ ‫פוטנציאל המנוחה של הממברנה מתוחזק על ידי תנועת יונים דרך משאבות נתרן‪-‬אשלגן ‪ ,‬תעלות נתרן‬ ‫ותעלות אשלגן‪.‬‬

‫פוטנציאל מנוחה ‪...